כדורי ואח' נ' איל"ן- מרכז ספורט לנכים בריכת "ספיבק" ואח'

פסק דין

1. זוהי תובענה על סך של 120,000 ₪ אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעות בגין טענה להפלייתה לרעה בעת כניסה לבריכת שחייה אותה הן מפעילות.

רקע עובדתי

2.הנתבעת מס' 1 הינה איגוד ישראלי לילדים נפגעים, והינה מוסד ללא מטרת רווח.

הנתבעת מס' 1 העניקה לנתבעת מס' 2 אישור להפעלת מספר מתקנים המצויים במרכז הספורט לנכים על שם "ספיבק" הנמצא בעיר רמת גן, ובהם בריכת שחייה, וזאת מחוץ לשעות הפעילות בהן מפעילה איל"ן את מרכז הספורט עבור משתמשיה ומנוייה.

(להלן: איל"ן).

3. הנתבעת מס' 2 הינה קבלן עצמאי אשר הפעילה אצל איל"ן את תוכנית "מסלוליש" שהינה תוכנית הידרותרפיה המופעלת במקום למגזר החרדי.

(להלן: "הבריכה").

4. התובעת היתה לקוחה בעלת כרטיס מנוי לבריכה, ולטענתה, הופסק מינויה באופן חד צדדי, מתוך שרירות לב של הנתבעת מס' 2, וניתן לה יחס שונה מזה שניתן למנויים האחרים.

5. לטענת התובעת, במעשיהן עברו הנתבעות על חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965, ועל חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000.

(להלן: "חוק איסור לשון הרע"; "חוק איסור הפליה").

6. מנגד, גורסות הנתבעות כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם בין הצדדים, וכי הנתבעת מס' 2 היתה רשאית למנוע את כניסתה של התובעת לבריכה, שכן התובעת ניסתה להכנס לבריכה ללא כל הרשאה ובהעדר כל זכות חוקית, והיתה בגדר משיגת גבול.

7. הנתבעת מס' 1 שלחה הודעת צד שלישי אל הנתבעת מס' 2 לפיה באם תתקבל תביעת התובעת יהיה על הנתבעת מס' 2 לשפות אותה בגין כל סכום אותו תחויב לשלם לתובעת, שכן הנתבעת מס' 2 התחייבה בהסכם ההתקשרות ביניהן לשאת באחריות בגין כל נזק שייגרם למתרחצות במסגרת הפעלת תוכנית "מסלוליש".

ראיות הצדדים

ראיות התובעת

8. התובעת העידה בתצהירה ת/1 כי רכשה כרטיס מנוי לשחייה אצל איל"ן למשך כשישה חודשים, אשר תוקפו היה עד ליום 9.3.10.

(ראה: נספח א' לת/1).

9. לדבריה, סובלת היא ממחלת "פיברומיאלגיה", שהינה מחלת שרירים המלווה בכאבים חזקים וחוסר יכולת לתפקד, ולצורך טיפול בה הופנתה לשרותי הידרותרפיה הניתנים בבריכה במסגרת מסלול ייחודי המכונה "מסלוליש" המיועד לנשים במגזר החרדי.

10. עוד, העידה, כי במסגרת שחייתה בבריכה נתקלה במחדלים רבים מצד מפעילת המסלול, הנתבעת מס' 2. בין היתר, באחד מביקוריה בבריכה במוצאי שבת, הגיעה עם אחותה, הגב' רבקה אביטל, לבריכה, וזו היתה סגורה, והשתיים נאלצו להמתין כשלושת רבעי שעה מהמועד בו היתה אמורה הבריכה להיפתח, עד אשר הגיעה מצילה, וזאת בעקבות שיחת טלפון שלה לנתבעת מס' 2 לבירור העניין.

11 כמו כן, באחד מביקוריה בבריכה, היתה זו נעולה מבפנים, כשבבריכה עצמה שהו מתרחצות ומצילה, ועל כן נאלצה לשוב לביתה באותו היום מבלי ששחתה בבריכה.